ד"ר נעמי כהן-צנטנר

עוד כילדה עניינו אותי מקורות הלחנים ששרנו בבית הכנסת וזמירות השבת ששמעתי בשולחן המשפחתי. בעבודת הדוקטור שלי התמקדתי במוזיקה במעגל האינטימי המשפחתי ובשינויים שחלו ברפרטואר האשכנזי של לחני הזמירות עם העלייה ארצה והמפגש עם קהילות מוזיקליות חדשות בארץ. מחקר אחר, הקשור גם הוא לשירה המשפחתית בשולחן השבת, בחן את לחני שיר המעלות (תהלים קכ"ו) ששרים יהודי גרמניה בישראל כאתר של זיכרון של קהילה ומקום.

הסתכלות מעמיקה במעגלי השתייכות ששירה משותפת מבטאת או במקומות שאליהם משייך את עצמו האדם כשהוא או היא שרים לחן מסורתי מעניינים אותי לא רק בהקשרים של קהילות מוזיקליות, אלא גם מתוך הבנה כי רפרטוארים תמיד נבנים על בסיס משא ומתן בין האישי ובין הקולקטיבי. חקר המוזיקה המסורתית והביטויים המחודשים שלה בישראל היום מרתקים אותי. המוזיקה של קהילות ישראל משמשת היום כחומר ביד היוצר אם במרחב הציבורי כמוזיקה של "בית אבא" ואם כאלטרנטיבה לרענון ולחידוש התפילה במסגרות שמרניות יותר של בית הכנסת, כאשר לחנים מקהילה אחרת משולבים בתוך ליטורגיה קיימת. עסקתי בכך במחקר על קהילות עכשוויות בארץ המשלבות מסורות מוזיקליות אשכנזיות וספרדיות מפרספקטיבה היסטורית.

המוזיקליות הגוברת והולכת של המרחבים הציבוריים בישראל ובייחוד השילוב של מוזיקה מסורתית בתוכם עם כל הסמליות והמטען שלה, מרתקים בעיניי ומהווים כר פורה למחקר כדי להבין טוב יותר את החברה הישראלית ואת התהליכים המתרחשים בה. חקר המוזיקה בחיי היום־יום ובאירועים מיוחדים יכול לעזור לנו להבין טוב יותר לא רק את העדפותיו האישיות של אדם, אלא גם את השתייכותו הקהילתית ואת זהותו האישית.

המחלקה למוזיקה היא מקום טבעי בעבורי, כמי שגדלה מתוך המחלקה ותמיד שאפה לחזור אליה. הסטודנטים הסקרנים, סגל המרצים המגוון והעובדה שבכל שעה משעות היום נשמעת מוזיקה במסדרונות יחד עם החשיבות שניתנת במחלקה לאתנו־מוזיקולוגיה ולמוזיקה יהודית – כל אלה הופכים את המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר־אילן למקום של חוויה, למידה ומחקר שבו אני מרגישה בבית.

עם כל השמחה שבלדבר על מוזיקה ולחקור אותה, אין כמו לעשות וללמד מוזיקה. אני שמחה להוביל אנסמבל קולי ייחודי במחלקה למוזיקה שבו אנחנו לומדים לבצע רפרטואר של ניגוני ריקוד ושמחה, ניגוני התוועדות ודבקות מן החצרות החסידיות השונות מתוך הבנת הקונטקסט שבו הם מבוצעים והפעולה שהם אמורים לפעול על פי מחשבת החסידות. בהמשך, האנסמבל יתמקד גם בבביצוע רפרטוארים של זמירות השבת ופיוטים.

נוסף על כך, אני משמשת לעתים שליחת ציבור וקוראת בתורה, בהפטרה ובמגילת אסתר. בשנת 2018 הקמתי עם צוות ברוך כשרון את תוכנית "אשירה תהילות" להכשרת ציבור. שימשתי ראש המסלול האשכנזי לצד הרב אורי קרויזר ואני ממשיכה ללמד בו שיעורים על נוסח התפילה האשכנזי עד היום. בתוכנית לימדנו על נוסח התפילה האשכנזי ועל הנוסחאות המוזיקליות המאפיינות את התפילות השבת והימים הנוראים. שמחתי להשתתף בתוכנית שמנגישה את הובלת התפילה לציבורים חדשים ובעיקר לנשים, בעידן שבו מתרחבות המסגרות שבהן נשים יכולות להוביל היום תפילה בישראל. כחוקרת אני מאמינה שביצוע והוראה של נוסח התפילה האשכנזי מעמיקים את ההבנה שלי בו באופן שהמחקר העיוני לא יכול לעשות.